משנה ד'-כדי לאכול בכור, צריך שיפול בו מום קבוע.
בכור שנפל לבור(הי'ה לו מום מערב יום טוב, אבל מומחה לא ראה את המום )-לא ישחוט,
ר"י אומר: ירד מומחה ויראה, אם יש בו מום( אם המום שהי'ה הוא קבוע ) יעלה וישחוט-כיוון שזה לצורך אוכל נפש,
ואם לאו לא ישחוט-הואיל ואסור לאכול אותו אסור להוציא אותו מהבור.
ר"ש אומר:כל שאין מומו נכר מבעוד יום אין זה מן המוכן- כדי שהבכור יחשב מוכן, צריך שמומחה יראה את המום לפני יום טוב.
משנה ה'
בהמה(בהמת קדשים)שמתה, לא יזיזנה ממקומה- כיוון שהיא בהמת קדשים אסור להנות ממנה ולכן לא מזיז אותה, אם זאת היתה בהמת חולין הי'ה מותר, כיוון שהוא יודע מערב יום טוב שהיא גוססת והוא מכין אותה לכלבים.
ומעשה ושאלו את ר"ט עלי'ה(בהמת קדשים שמתה )ועל החלה שנטמאה- חלה שנטמאה אינה ראוי'ה לכהן, שאסורה באכילה, ולא שורפים אותה כיוון שאסור לבער קדשים.
ונכנס לבית המדרש ושאל, ואמרו לו לא יזיזם ממקומם- הואיל ואינם ראויי'ם לדבר המותר ביום טוב אסור לטלטל אותם.
משנה ו'-דברים האסורים מישום מקח וממכר(פגיעה בכבוד יום טוב)
אין נמנין על הבהמה לכתחילה ביום טוב-לא ביום טוב מחלקים את הבהמה בין החבורה, כל אחד אומר באיזה שווי הוא רוצה בשר.
אבל נמנין מערב יום טוב, ושוחטים ומחלקין ביני'הם-קובעים מה כל אחד יקבל מערב יום טוב, וביום טוב מחלקים.
ר"י אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ(סכין לחתיכת בשר ועצמות )-שם את הבשר במאזניי'ם ובצד השני שם סכין או כלי ובמוצאי יום טוב בודק כמה הסכין\הכלי שוקלים ועושים חשבון כמה כל אחד צריך לשלם.
וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף ומאזניי'ם כל עיקר-אסור להשתמש במאזניי'ם, כיוון שזה נראה ששוקל את הבשר.
משנה ז'
אין משחיזים את הסכין ביום טוב-לא משחיזים באבן מיוחדת מישום תיקון כלי,
אבל משיאה ע"ג חברתה-כיוון שזה לא תיקון שלם.
לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר,אבל שוחט ומחלקים בינהם-לא מדבר על עניי'ן הכסף ביום טוב, אבל יכול לשחוט ובמוצאי יום טוב כל אחד אומר מה הוא לקח ומשלם.
משנה ח'
אומר אדם לחברו מלא לי כלי זה(בשמן או יי'ן)-כיוון שביום חול לא אומרים כך,
אבל לא במדה-לא ימלא בכלי של מידה, אם זה כלי של מידה שעדיי'ן לא מדדו איתו מותר,
ר"י אומר: אם הי'ה כלי של מידה לא ימלאנו-אפי' אם עדיי'ן לא מדדו בו.
מעשה באבא שאול בן בטנית(מוכר יי'ן ושמן) שהי'ה ממלא מערב יום טוב- מערב יום טוב היו מביאים לו את הכלים והוא ממלא בהם יי'ן\שמן
ונותן ללקוחות ביום טוב-כיוון שאסור למדוד בכלי של מידה, הוא הי'ה מודד מער ביום טוב ומוזג לכדים של הקונים.
אבא שאול אומר: אף במועד עושה כן מפני מיצוי המידות-בחול המועד הוא גם הי'ה עושה ככה כיוון שאנשים לא עובדים אז הם באים אליו לראות שהם מקבלים בדיוק ולא פחות.
וחכמים אומרים אף בחול עושה כן מפני מיצוי המידות-גם ביום חול הוא הי'ה עושה ככה, כדי שהקונים יקבלו בדיוק כמה שהם קנו, הוא הי'ה ממלא כלי של מידה ביי'ן\שמן ומעביר לכלי של הקונה, והי'ה נותן ליי'ן\לשמן כל הלילה להישפך מכלי המידה לכלי של הקונה כדי שגם מה שנשאר דבוק בכלי המידה יעבור לכלי של הקונה.
הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו-רגיל לקנות אצלו בהקפה,
ואומר לו: תן לי ביצים ואגוזים במנין-בלי להזכיר את הכסף,
שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו.